הקמת המושב

בשלבים הטרומיים של ההכנות לקראת התיישבות היה ברור למייסדי המושב שהקמת המושב מבחינה פיזית (הכנת תשתיות, סלילת כבישים, בניית מבני הציבור ומתקנים שונים) תארך זמן, ותימשך גם לאחר העלייה על הקרקע.

לכן בחרו ליצור מידור בין שלב ההקמה לבין שלב הניהול השוטף של חיי היום יום מבחינה אירגונית, זאת, משני טעמים עיקריים:

הטעם המשפטי: במקרים שבהם בשלב ההקמה נוצר סיבוך, או התעוררה בעיה, הגוף שהסתבך היה פותר את בעיותיו בעצמו ולא משליך על חיי היום יום.
הטעם השני נוגע לעניין המיסוי וניהול ספרים: הגוף, שבמסגרתו התבצעה ההקמה, סיים את ענייני המיסוי שלו וסגר את הספרים. הגוף שטיפל בניהול השוטף פתח דף חדש – ללא קשר לתהליך הבניה וללא בעיות.

ברמה הפרסונלית היתה זהות בין מנהלי פרוייקט ההקמה לבין הניהול השוטף של המושב

מבוסס על עבודת סמינריון "עין הבשור – רוח חדשה בהתיישבות" מאת חגית שלו, 2001